זוהרה אלפסיה נולדה בעיר ספרו שלמרגלות הרי האטלס במרוקו, בילדותה הצטיינה בזמרה ושרה פיוטים לצד אביה שחיזן בבית הכנסת של פאס. בנעוריה החלה לשיר בבתי קפה ביישובים הסמוכים ובקברטים והיתה לאישה הראשונה במרוקו שהקליטה אלבום מוזיקלי.  שיריה הפופולריים הושמעו בתחנות הרדיו של מרוקו ואלג’יריה ואף מלך מרוקו, מוחמד החמישי, התרשם מאוד מכישרונה ומהעובדה שהצליחה לחבר באמצעות המוזיקה קהל יהודי ומוסלמי יחד והזמין אותה לשיר בחצרו. אלפסיה הוציאה כ-17 אלבומים לפני עלייתה לארץ ב-1962, בשיא הקריירה שלה. 

בראיון אחרון לפני מותה אמרה: ״בארץ סבלתי מבדידות.. פחדתי שאחרי מותי אף אחד לא יזכור מי היתה זוהרה אלפסיה״ המשורר ארז ביטון, שביקר בביתה מתוקף עבודתו כעובד סוציאלי, התרשם מאוד מגורלה וכתב עליה שיר הנלמד היום גם בבתי הספר.

נטע אלקיים וחברי ההרכב שלה הם ממובילי המוסיקה המרוקאית של הדור הצעיר בישראל. עם כבוד רב למסורת, הם נשארים נאמנים לעצמם על ידי יצירת קשר מוסיקלי מיוחד בין עבר להווה של מוסיקה בת זמננו. כצאצאיהם של יהודי המגרב, הם גדלו בסביבה יהודית-מרוקאית מילדותם וכעת ממשיכים במסורת ארוכה זו על ידי מתן צליל חדש לקולות הגדולים מן העבר.

 המופע הייחודי אביאדי, בחזונו המוזיקאלי של עמית חי כהן, מגיש עיבודים חדשים לקלאסיקות של זוהרה אלפסיה בשפה מגובשת ומקורית ובקולה מגוון ההשפעות הצפון אפריקאיות של נטע, ההולכת בעקבות דמותה של זהרה ומגלה את הרוך והקושי, החלוציות והמסתורין, הכובד והקלילות העומדים בקנה אחד ובאים לידי ביטוי בקולה ובסיפור חייה הנוגע ללב של הדיווה הגדולה ביותר שיצאה מקרב יהודי מרוקו.  

זו הפעם הראשונה בה זוכות יצירות רבות מהרפרטואר של אלפסיה לפרשנות מוסיקלית חדשה, מלווים בקטעי וידאו דוקומנטריים נדירים של הקולנוען חיים שירן ואנימציות של האמן דותן מורנו. 

נטע אלקיים - שירה וניהול אמנותי 

עמית חי כהן - ניהול מוזיקלי ואומנותי, עיבודים, פסנתר, בנג׳ו ומחשב 

אלעד לוי - כינור 

נתנאל בן שטרית - דרבוקה  

משה בכר - עוד 

אביתר חרמש - בס 

אייל יהב - צ'לו

גלעד וקנין - מונדול, גיטרות

הלל אמסלם - כלי הקשה  

יפה עשור - קולות 

ליז בוטבול - קולות 

דותן מורנו - אנימציה 

חיים שירן - קטעי דוקו

גבריאל מנדל-סאונד

עידן פ. אבידני - הפקה